החוק הראשון לאהבה 

"ככל שישקיעו בך יותר כך יאהבו אותך יותר"

אני מניחה שהמשפט הזה צריך הסבר. כי הוא נוגד את מה שלמדנו מגיל קטן מאימא, אבא, סבא, סבתא, גננות ומורים - שלימדו אתנו שככל שנעשה, ככל שנשקיע, ככל שנציית ונהיה "ילדים טובים" ככה יאהבו אותנו יותר וירצו אותנו יותר.

אז אני כאן כדי לנפץ את המיתוס.

הרבה אנשים חושבים שכדי להשיג אהבה הם צריכים להשקיע מעל ומעבר, לתת כמה שיותר.

"ככל שאני אתן יותר, ככה ירצו אותי יותר" הוא משפט שגוי ששמעתי יותר מפעם אחת מגברים ומנשים כאחד. אנשים מאמינים שאהבה אפשר "לקנות" על ידי מאמצים. שאם אתם - תנקו/תשטפו/תסיעו/תקנו/תבשלו/תזמינו וכו' ככה הצד השני יראה שהוא בעצם לא יכול בלעדיכם ואתם אהבת חייהם...

סיפור שמדגים את סוג החשיבה הנ"ל הוא על לקוח שלי שיצא לדייט ראשון עם בחורה שהקסימה אותו. מדובר בגבר אמיד שהחליט להותיר רושם על הבחורה, הוא קפץ לו לכיכר המדינה וקנה שם זוג נעלי בית בכמה מאות שקלים, דאג שהמוכרת תעטוף יפה ועם סרט, צירף פתק "מרגש"- "שתמיד תרגישי אצלי כמו בבית", התקשר לחברת שליחויות ושלח את הקופסא הישר למקום העבודה של אותה גברת.

הוא לא שמע ממנה יותר.

במקרה הזה הסיבה היא דיי ברורה - הוא נתן מהר מידי, יותר מידי, הבהיל אותה והיא ברחה. אם הוא היה שולח את אותה מתנה רק לחגיגות החצי שנה שלהם סביר להניח שכל הסיפור היה נגמר אחרת. היא אפילו הייתה מתקשרת לאימא שלה ולחברות שלה ומספרת איזה חבר רומנטי יש לה. אבל בסיטואציה שנוצרה היא הרגישה כאילו מישהו מנסה לקנות אותה ואולי זה גבר שאין לו באמת מה להציע ולכן הוא רוכש מתנות... בקיצור הוא יצר רושם שלילי, של מישהו נואש שמתאמץ יותר מידי.לא סתם הדימוי של מישהו כזה הוא " מזיע ומסריח ממאמץ" - וזה פשוט לא סקסי.

(הסוף הטוב של הסיפור - הוא למד את הלקח שלו והפסיק לנסות "לקנות" אהבה ובחודש שעבר הוא נישא לבחורה אחרת, בחורה מקסימה, שכיום עובדת בשבילו בעסק...)

מתכנתים אותנו מגיל קטן לתת ולהשקיע לכאורה כדי לקבל אהבה בתמורה. אבל המציאות היא אחרת. אהבה תבוא אלינו אם נאפשר לאחרים להשקיע בנו. מחקרים שמומנו על ידי חברות פרסום ושיווק גילו שנאמנות ואהבה למוצר גדלים יותר ככל הלקוח משקיע במוצר ולא ככל החברה משקיעה בלקוח.

נשמע מטורף?

הנה ההסבר הפסיכולוגי - זה נקרא "תסמונת הפראייר". ברגע שאתה משקיע במשהו הרצון שלך לאהוב אותו גדל.

סוד ידוע של אנשי מכירות הוא לבקש מהלקוח טובה - אפילו אם זה רק כוס מים. ברגע שמישהו השקיע בי, אפילו בצורה המינימאלית ביותר האינטרס שלו לחבב אותי גדל, אף אחד לא רוצה לצאת "פראייר" ולהשקיע במישהו שלא שווה את ההשקעה. לכן חברות מבקשות מכם הלקוחות לאסוף מכסים, לצייר ציורים, לשלוח פקקים, להצטלם לסרטונים וכו' ברגע שאתם עושים משהו עבורם באופן תת הכרתי אתם מחבבים אותם יותר ורמת הנאמנות שלכם לחברה עולה.

מחקרים נוספים בתחום גילו שכל שהמחיר של מוצר עולה יותר ככה אנשים נוטים לדווח על שביעות הרצון שלהם מהקנייה - גם במקרים של מוצרים זהים שרק תומחרו אחרת!!

אז מה אפשר להסיק מכאן על אהבה?

תנו לצד השני להשקיע בכם -

אם היא מציעה לשלם את הטיפ - תן לה. אם הוא מציע לעזור לך לסחוב את הסלים- תני לו....

בכל פעם שאתם לא מאפשרים לצד האחר לעשות משהו עבורכם אתם בעצם מסרסים אותם מלאהוב אתכם. כל "שבי שבי" או "אין צורך" או "זה בסדר אני אסתדר לבד" שאנחנו מוצאים מהפה (גם אם לא באנו מפולניה) מרחיקים מאיתנו את האהבה. אני ממש לא מעודדת פה אנשים להפוך לנצלנים. אבל אני מעודדת אתכם לאפשר לצד השני לתת לכם בלי להרגיש חוסר נעימות או שאתם לא בסדר.

לסיום תנו לי להבהיר - חשוב מאד להשקיע במערכת יחסים!! אהבה היא משהו דו סטרי ואם אתם לא תעשו כלום עבור בני זוגכם סביר להניח שמפלס האהבה שלכם ירד ותמצאו את עצמכם במערכת יחסים בלתי מספקת בה אתם לא באמת מאוהבים בצד השני שרק משקיע ונותן לכם. הדדיות היא שם המשחק!!

חשוב מאד לתת אבל אל תשכחו שגם חשוב מאד לקבל.